תנובה מסכמת שנה להקמת קרן הרפתנים

דו"ח קרן הרפתנים של תנובה לשיקום רפתות העוטף

שלום רב,

אנו גאים להציג את דוח קרן הרפתנים של תנובה, המסכם את פעילות הקרן בשנה האחרונה.

לתנובה שותפות ומחויבות רבת שנים עם הרפתנים ועם חקלאי ישראל מזה קרוב ל-100 שנה. קבוצת תנובה, קבוצת המזון הגדולה בישראל, מחוברת לאדמה, לחקלאות ולייצור המקומי. רפתות העוטף מייצרות כ-5% מכלל החלב הגולמי במדינת ישראל.

האסון הנורא שפגע במדינת ישראל בשבעה באוקטובר, הכה גם בשותפינו הרפתנים בעוטף. רפתות נהרסו, עובדים חפים מפשע נרצחו וייצור החלב הופסק. תנובה לא יכלה לעמוד מנגד והתגייסה עוד באותו יום לסייע ככל הניתן לרפתנים, שהתקשו לחלוב את הפרות ולייצר את החלב הגולמי החיוני.

הקרן של תנובה לשיקום רפתות העוטף בהיקף של כ-15 מיליון שקל, הוקמה כשבועיים בלבד מפרוץ המלחמה, ואושרה פה אחד על ידי דירקטוריון החברה. הקרן הוקמה על מנת לסייע בשיקום מהיר וברכישת ציוד לרפתות שניזוקו קשות בעוטף. תנובה שפעלה לאורך כל המלחמה לשמירה על בטחון המזון של הציבור,  הושיטה יד לסייע לשותפיה לדרך. הקמת קרן הרפתנים בהובלת אפרי רייקין, מנהל אגף חלב גולמי בתנובה, היתה חלק משותפות הגורל עם הרפתנים, וסייעה במהירות וביעילות לתקומת אזור העוטף כולו.

הקמת הקרן אינה רק תמיכה בכסף ובמשאבים לצורך תיקון הנזקים ברפתות העוטף, היא גם סיפור על קבלת החלטות בזמן משבר, על יכולת פעולה מהירה ונחישות, ועל ראייה ארוכת טווח של צורכי המדינה והחברה הישראלית.

אנו נרגשים לבשר כי בתוך שנה מהקמת הקרן, מומשו כל כספי הקרן. להלן פירוט דוח קרן הרפתנים של תנובה.

שנדע כולנו ימים טובים יותר.

חיים גבריאלי, יו"ר הדירקטוריון
גדי קוניא, מנכ"ל הקבוצה
ענת גרוס-שון, משנה למנכ"ל

שיקום רפתות עוטף עזה: דו"ח קרן הרפתנים של תנובה

שותפות רבת שנים שהובילה להקמת קרן שיקום

כבר קרוב ל-100 שנה שקבוצת תנובה, קבוצת המזון הגדולה בישראל, מחוברת לאדמה, לחקלאות ולתוצרת המקומית.

הרפתות הישראליות היוו ועודן מהוות חלק בלתי נפרד מתנובה. זו הליבה של שרשרת האספקה החיונית של תנובה, שמאפשרת ייצור קבוע של מוצרי חלב לכל בית בישראל. קשר זה מעולם לא היה רק קשר של ספק ולקוח, אלא קשר של שותפות עמוקה, משפחתיוּת ואחריות הדדית.

בשבעה באוקטובר, כאשר החלה מתקפת הטרור של חמאס על יישובי עוטף עזה, הרפתות בעוטף סבלו נזקים כבדים. ההרס היה בלתי נתפס: מחבלים שרפו סככות בהן נשמר האוכל להאכלת הפרות, המזון עצמו, טרקטורים וציוד לחלוקת המזון, הם רצחו באכזריות עובדים חפים מפשע וירו במכלי החלב. רפתנים נאלצו לנטוש את בתיהם ומפעל חייהם ורוב הרפתות ננטשו. הפגיעה הייתה חסרת תקדים. מצב שבו רפת ננטשת ומפסיקה לתפקד הוא דבר שלא התרחש קודם לכן.

הרפתות בעוטף ייצרו חלב באופן יומיומי, ובעקבות השבעה באוקטובר, הן הפסיקו לייצר חלב במשך ימים רבים. כל יום שעבר הקטין את הסיכוי לשיקום מלא של הרפתות. כאשר פרות אינן נחלבות, היכולת שלהן לשוב לתנובה רגילה הולכת ופוחתת. מדובר היה במצב חירום.

קרן הרפתנים: אחריות משותפת לביטחון המזון

כבר עם פרוץ הקרבות, דירקטוריון החברה וההנהלה הבינו את גודל המשבר אליו נקלעו הרפתנים וכי יש צורך מיידי בגיוס משאבים לשיקום הרפתות שנפגעו. החברה נקטה בצעד שלא נעשה מעולם – הקמת קרן ייעודית בסך 15 מיליון שקל, שמטרתה לסייע לשיקום מהיר של הרפתות בעוטף.

קרן הרפתנים הוקמה מתוך תחושת דחיפות והבנה של חשיבות מהירות התגובה: כל עיכוב בשיקום הרפתות עלול להוביל לנזק בלתי הפיך לרפתות עצמן, לפגיעה בשרשרת אספקת החלב הגולמי .

הקמת הקרן מבטאת בין היתר את האחריות המשותפת של תנובה והרפתנים לביטחון המזון של מדינת ישראל. רציפות אספקת החלב הגולמי מבטיחה שלתנובה תהיה את היכולת להמשיך ולייצר את מוצרי החלב היסודיים עבור כל אזרח בישראל.

קרן הרפתנים היא ביטוי לסולידריות ולאמונה של תנובה שהחקלאות ביישובי העוטף בכלל והרפתות בפרט הן משאב אסטרטגי ונדבך משמעותי במפעל ההתיישבות ובהגנה על בטחונה וחוסנה של מדינת ישראל כולה, אך מעל הכל, פעילות הרפתות ביישובים היא סימן לחיים. אם הרפת עובדת ישנם חיים שוקקים ביישוב.

המנגנון המהיר והפשוט של הקרן: כך זה עבד בפועל

אחד המאפיינים הבולטים של קרן הרפתנים היה המבנה הפשוט והיעיל שלה. ניהולה הופקד בידי מנהל אגף חלב גולמי וקשרי יצרנים בתנובה, ובתוך שבועיים בלבד מפרוץ המלחמה, הקרן כבר החלה בפעילותה.

הוקמה ועדה בה היו חברים:

• משנה למנכ"ל ומנהלת חטיבת העסקים
• מנהל אגף חלב גולמי ואחראי קשרי רפתנים
• מנהל מחלקת חשבות קונצרנית
• גיזברית ומנהלת סיכונים פיננסיים

הוועדה בחנה כל בקשה ואישרה את המענקים, שהועברו ישירות לרפתנים ללא עיכובים או ביורוקרטיה מסורבלת, כדי לזרז את ביצוע השיקום ברפתות ולקצר את התהליך לרפתנים.

התהליך כולו ארך בממוצע כשבועיים מהגשת הבקשה על ידי הרפתן ועד הגעת הציוד אל הרפת. תהליך קבלת המענקים היה פשוט ומהיר ודרש ממנהלי הרפתות להגדיר את הצרכים שלהם, ואת הספקים אליהם יועברו הכספים.

הקרן התמקדה ברפתות ביישובים שהוגדרו כיישובי עוטף ושייכות לניר עוז, ניר עם, ניר יצחק, סופה, נחל עוז, כיסופים, עין השלושה, עלומים, יד מרדכי, ברור חיל ,סעד, גבים ומושב יכיני.

רפת כיסופים תקום מחדש

קיבוץ כיסופים, ששוכן רק קילומטר אחד מהגבול עם עזה, נפגע בצורה קשה מאוד בשבעה באוקטובר. 12 מחברי הקיבוץ ושישה עובדי חקלאות מתאילנד נרצחו, וחבר הקיבוץ שלמה מנצור בן ה־85 נחטף, ועדיין נמצא בשבי בעזה.

בקיבוץ פעלה במשך שנים רפת שהיוותה עוגן דומיננטי הן מבחינה כלכלית והן כמוקד חברתי עבור כלל חברי הקיבוץ.

עבור ראובן הייניק, מנהל רפת כיסופים, הרפת הייתה בית שני. במשך שנים, הוא בנה, טיפח והשקיע ברפת. הייניק נרצח במכון החליבה ביום השלישי למלחמה. כשכוחות צה״ל הגיעו למכון, הם הרסו את המקום, על מנת לטהר את הרפת ממחבלים.

ההרס ברפת היה עצום. מבנה מכון החליבה נהרס כליל ולא הייתה שום אפשרות לשקם אותו ולחלוב את הפרות אלא להתחיל לבנות מחדש. בקיבוץ היו נחושים לשקם את הרפת מתוך הבנה שככל שהרפת תוקם מהר יותר, כך יחזור הקיבוץ לשגרת חייו. כפי שאמר מרכז המשק: "אם לא יהיו כאן פרות לא יהיו כאן אנשים".

כחלק מהשקעתה בקרן הרפתנים, תנובה החליטה לתמוך בהקמת מכון החליבה מחדש. זו היתה ההשקעה המשמעותית ביותר מתוך כספי הקרן, בשל היותה הרפת הנפגעת ביותר מכל רפתות העוטף והקושי העצום שלה, אם בכלל, לחזור לפעילות סדירה. בפברואר 2024, תנובה קיימה טקס הנחת אבן פינה להקמה מחדש של רפת קיבוץ כיסופים ע"ש ראובן הייניק ז"ל.

סיפור השיקום של רפת עלומים

במהלך מתקפת הטרור, חמישה מהעובדים הזרים ברפת עלומים נחטפו ורבים איבדו את חייהם. המחבלים גרמו להרס משמעותי, שכלל ניקוב מכלי חלב, שריפת חדר החליבה וכלים חקלאיים, השבתת מערכות החליבה והאכלת הפרות.

ביום ראשון שלאחר המתקפה, כששב לרפת, מנהל הרפת אבי פריימן תיאר את הנזק כהרס מוחלט. במשך ארבעה ימים לא התאפשר לחלוב את הפרות או להאכילן, דבר שגרם לנזק בלתי הפיך לחלק מהעדר.

בשבעה באוקטובר ירד ייצור החלב ברפת לאפס. נפילת התפוקה המהירה נגרמה כתוצאה מההשבתה המוחלטת של הפעילות ברפת.

בעקבות כך, היה ברור כי שיקום מהיר של רפת עלומים הוא קריטי להבטחת המשך פעילותה. תוך זמן קצר, הוגש להנהלת הרפת, מתווה לשימוש בקרן הרפתנים על ידי נציגי תנובה.

תהליך השיקום התקדם בהדרגה. לפני השבעה באוקטובר, הממוצע היומי של רפת עלומים היה 15,071 ליטרים. כבר ב-21 באוקטובר 2023 הצליחה הרפת לחזור ל-59% מיכולת הייצור שלה, עם ייצור יומי של כ-8,900 ליטרים. ב-22 בנובמבר 2023, התפוקה גדלה ל-64%, עם ייצור של 9,575 ליטרים ביום. בסוף נובמבר, ייצור החלב הגיע ל-80% מהתפוקה המקורית, כאשר הרפת ייצרה 12,109 ליטרים ביום. בחודש מאי 2024, הרפת כבר חזרה לממוצע היומי שלה לפני השביעי לאוקטובר.

נתונים אלו מדגישים את היעילות בה פעלה קרן הרפתנים של תנובה, אשר אפשרה לרפת עלומים להשתקם במהירות ולחזור לתפוקתה המקורית, למרות הנזקים הכבדים שנגרמו לה.

סיום פעילות הקרן

לאחר שנה של פעילות אינטנסיבית, קרן הרפתנים של תנובה השלימה את משימתה, כאשר כל כספי הקרן מומשו במלואם. הפעילות הושלמה באופן סמלי במלאת שנה למלחמת חרבות ברזל.

הקרן הצליחה לסייע לשיקום רפתות רבות באזור העוטף. השיקום היה קריטי לא רק להמשך פעילותן, אלא גם לחיזוק האזור כולו. שיקום הרפתות יאפשר, בין היתר, לקיבוצים וליישובים באזור לשוב לפעילות כלכלית וחברתית, ולשמר את התשתית החקלאית ובטחון המזון של ישראל.

סיפורה של קרן הרפתנים של תנובה הוא סיפור של מחויבות, שותפות, ערבות ומהירות פעולה אל מול משבר חסר תקדים. הקרן, שהוקמה תוך שבועיים בלבד, הצליחה לספק לרפתנים בעוטף את הסיוע הדרוש לשיקומם במהירות וביעילות.

הקמת קרן הרפתנים עזרה לרפתנים להשתקם מהמשבר הנוכחי, ואף חיזקה את השותפות ארוכת השנים של תנובה עם הרפתנים בישראל. הקרן מהווה דוגמה חיה לכך שהקשר בין תנובה לרפתנים אינו מוגבל רק ליחסים עסקיים, אלא מבוסס על עקרונות של סולידריות, מחויבות וחוסן הדדי.

קרן הרפתנים הצליחה להבטיח את המשך אספקת החלב בישראל, וגם לחזק את האזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר במלחמה, ולהבטיח שהחקלאות, בטחון המזון הלאומי והחוסן הלאומי ימשיכו לעמוד איתן גם אל מול האתגרים הקשים ביותר.