דברו איתנו ב 50 השנים האחרונות מספר המחקרים, שבדקו את הקשר בין תזונה לתחלואה גדל באופן משמעותי, וברור לכולנו שאכילה אופטימלית קשורה לעלייה בתוחלת החיים, ולהפחתה דרמטית בסיכון לחלות במחלות כרוניות. עם זאת עדיין לא התקבלה המלצה ספציפית לתזונה, המגיעה לתוצאות אלו, והטענות לגבי העליונות הברורה של תזונה ספציפית אחת על אחרות מוגזמות [2].
בנוסף קיימת טענה קשה לאופי ההמלצות, ולמסקנות המשתנות, במיוחד כשהן קשורות לאינטרסים מסחריים. הרושם המתקבל הוא, שעל מנת להגיע להמלצות מקובלות וברות קיימא, נכון לעודד את החוקרים להתמקד בנקודות הבאות:1. יש להקפיד על שיטות המחקר. חלק מהטעויות במחקרים הקודמים נבעו מחוסר הקפדה על מתודיקה מדויקת של מחקר תזונה,
שגרמה להטיה של התוצאות. עיקר המחקר בתזונה מבוסס על מחקר תצפית עוקב ועל מטא-אנליזות. למרות, שהמחקר המסורתי
ברפואה מסתמך בעיקר על מחקר קליני מבוקר, הרי ברור, שהדרישה לאמץ שיטות אלו במחקר תזונה בלתי ישימה, ואפילו אינה אתית.
יש לאמץ שיטות מחקר אמינות וישימות במחקר תזונה [3].
2. אף על פי, שחשיבות התזונה וההשפעות המועילות מוכחות היטב, המנגנונים העומדים בבסיס תפקידם במניעת מחלות, או יתרונות
בריאותיים אינם מובנים באופן מלא. יש לשנות את כיוון המחקר כך, שמחקר הבודק את השפעת התזונה יסביר גם את המנגנונים,
ובמיוחד את ההשפעה על המיקרוביום, המהווה את הצומת בין הסביבה והתזונה לבריאות ולתחלואה [4].
3. חלק מהכישלון לבטא את היתרון של התזונה על הבריאות נבע מהעובדה, שהמחקרים לא התבססו על גישות עכשוויות המשמשות לחקר
התגובה הבין-אישית לתזונה, הכוללות "טכנולוגיות "אומיקה": כגון גנומיקה, מטבוליומיקה, פרוטאומיקה. טכנולוגיות אלה יהוו את הבסיס
לעתיד לתזונה אישית, ויאפשרו להעריך השפעה של תזונה באופן מדויק ונכון [5].
4. המלצות תזונתיות חייבות להיות ברות קיימא, ולקחת בחשבון גם את הנגישות, את המחיר לצרכן, ואת עתיד כדור הארץ [6].
למרות הביקורת וההמלצות המזגזגות, ברור לי שציבור הרופאים חייב להיות פעיל יותר ברפואה הקלינית המערבת גם את התזונה כחלק אינטגרלי מהטיפול בחולה, ולא ניתן לקבל "בורות" כניתנת להגנה [7]. לפיכך יש לאמץ את הגישה הפרואקטיבית ברפואה לגבי התזונה הקלינית:
1. תזונה צריכה להיות חלק נדרש מההשכלה הרפואית, כולל המתמשכת, עבור רופאים בכל מקום.
2. על רופאים לעבוד עם דיאטנים רשומים, כפי שמקובל בהדמיה ובמקצועות עזר נוספים.
3. שירותי הרשומה הרפואית האלקטרונית צריכים לכלול שאלות ותוספות הניתנות להתאמה אישית, להקל על חינוך ומחקר על השפעת
התערבויות התזונה.
4. רופאים הם מודל לחיקוי, וכשם שלא ראוי שרופא יעשן מול החולה, הרופא חייב להתייחס לתזונה האישית שלו בהתאם.
5. מעבר לפרקטיקה הרפואית, יש צורך גם במזון בריא יותר בבתי ספר, בבתי חולים ובמקומות עבודה.
