אפידמיולוגיה של סוכרת בישראל ובעולם

תמונה עולמית
שיעור החולים במחלת הסוכרת עלה בעשורים האחרונים באופן דרמטי. סוכרת היא אחת המחלות עם שיעורי הצמיחה הגדולים של המאה ה-21, ומהווה אחת מתוך עשר סיבות המוות המובילות בעולם. יחד עם מחלות לב וכלי דם, סרטן ומחלות ריאה, אחראיות לכדי למעלה מ-80% ממקרי המוות בעולם. הצמיחה בשיעורי הסוכרת נובעת ראשית עקב גידול של האוכלוסייה והזדקנותה. 28% משיעורי הצמיחה של מחלת הסוכרת נובעים מעליה בתוחלת החיים של החולה הסוכרתי, אשר מוביל לעליה בשיעורי ההימצאות של סוכרת בקבוצות גיל שונות. אינטראקציה של שתי הסיבות אחראית לעליה של 32% בשיעורי הסוכרת. צופים כי אחוז הגידול הגדול ביותר בשיעורי הסוכרת יתרחש באזורים ובמדינות, בהם הם רמת ההכנסה עולה מרמת הכנסה נמוכה לבינונית1.
91-87% מכלל חולי הסוכרת במדינות עם רמת הכנסה גבוהה הם בעלי סוכרת סוג 2, לעומת 79% במדינות עם רמת הכנסה נמוכה-בינונית. 425 מיליון (8.8%) מכלל המבוגרים בעולם בגילאי 79-20 הינם סוכרתיים, וצופים שמספר זה יגדל ל-629 מיליון בשנת 2045.
326.5 מיליון ממבוגרים בגילאי 64-20 חולים בסוכרת ועוד 122.8 מיליון בגילאי 99-65. מספר חולי הסוכרת צפוי לעלות בשנת 2045 ל- 438.2 מיליון ול- 253.4 מיליון בהתאמה1.

גרף 1: מספר חולי הסוכרת בעולם בגילאי 79-20 שנים משנת 2000 עד 2017 (במיליונים) (1)

טבלה 1: סוכרת בעולם – הימצאות, תמותה, הוצאה לאומית ושיעור תחלואה בסוכרת הריונית (1)

הימצאות סוכרת בקרב נשים בגילאי 79-20 מוערכת ב-8.4% מהאוכלוסייה. שיעור זה הינו נמוך במעט מהשיעור בגברים (9.1%). הפער בשיעורי ההימצאות בין גברים ונשים עומד על 17.1 מיליון (221 מיליון בגברים לעומת 203.9 מיליון בנשים). שיעור ההימצאות של סוכרת צפוי לעלות בשנת 2045 ל-9.7% בנשים ול-10% בגברים. הימצאות הסוכרת הגבוהה ביותר הינה בגילאי 79-65 בגברים ובנשים.

גרף 2: הימצאות סוכרת בעולם על פי מין וגיל בשנת 2017 (1)

בשנת 2017 ,שיעורי הימצאות הסוכרת בגילאי 20-79 באזורים עירוניים היו גבוהים מהשיעורים באזורים כפריים (10.2% לעומת 6.9%), שהם 279.2 מיליון לעומת 145.7 מיליון בהתאמה.

בהתבוננות על הבדלים יבשתיים בעולם, בשנת 2017 בצפון אמריקה ובאיים הקריבים שיעורי הסוכרת המתוקננים לגיל בקרב גילאי 79-20 הם הגבוהים ביותר ומהווים כ-11%. מנגד, באפריקה, שיעורי הסוכרת המתוקננים לגיל הם 4.2%. שיעור נמוך זה נובע בין היתר מתהליך עיור איטי, תת תזונה, שיעורים נמוכים של השמנה, ושיעורים גבוהים של מחלות מדבקות1.

סוכרת בישראל
נתונים מתוך דוח רשם הסוכרת2 מראים כי הימצאות הסוכרת בישראל הינה 2.6% בשנת 2012, ו-3.6% בשנת 2013. המצאות הסוכרת עולה עם הגיל. עד גיל 34 שיעורי הסוכרת נמוכים מ-1%. החל מגיל 35 השיעורים בגברים גבוהים מהשיעורים בנשים. בשני המינים השיעורים עולים בהדרגה עד גיל 84 ואז יורדים.

גרף 3: הימצאות סוכרת בישראל בהשוואה לעולם בשנת 2017 (1)

סוכרת בקבוצות אתניות בישראל
האוכלוסייה הערבית
ערבים, בעיקר מוסלמים, הינם הקבוצה האתנית הגדולה בישראל, ומהווים כ-20% מכלל אוכלוסיית ישראל3. הרוב הגדול של הערבים בישראל מתגוררים בכפרים ובערים, אשר קרובים לישובים יהודיים ומושפעים מתרבות תזונה מערבית, ומיעוטם גרים בישובים בהם מתגוררת אוכלוסייה יהודית וערבית יחדיו4,5. האוכלוסייה הערבית היא חברה חקלאית המשמרת אורח-חיים מסורתי, אם כי נמצאת בתהליכי עיור מואץ. בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, האוכלוסייה הערבית מצויה במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר, והינה בעלת מודעות בריאותית נמוכה יותר6. תהליך העיור המואץ בחברה הערבית לווה בשינויים באורח החיים, ביניהם ירידה ברמת הפעילות הגופנית המבוצעת, וכן בהרגלי התזונה, אשר הובילו להמרה של מזון מסורתי עשיר בפחמימות מורכבות במזונות חדשים עשירים בפחמימות פשוטות5. שינויים אלו מסבירים את השיעורים הגבוהים של השמנה באוכלוסייה הערבית.
על פי סקר בריאות לאומי 3, שהינו סקר טלפוני אשר נערך על ידי מרכז הלאומי לבקרת מחלות בין השנים 2015-2013 (INHIS-3)7 במדגם של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, שיעורי הימצאות הסוכרת בקרב היהודים נמוכים מאשר בקרב הערבים, הן בגברים והן בנשים. בגברים יהודים שיעורי הסוכרת הם 8.5%, ובקרב הנשים היהודיות 6.8%. בקרב הערבים שיעורי הסוכרת הם 14% ו-14.5% בקרב גברים ונשים בהתאמה. שיעורי הסוכרת בישראל עולים עם הגיל בכל מוצא אתני ובכל מגדר. בקרב היהודים שיעורי הסוכרת גבוהים בגברים מאשר בנשים בכל קבוצות הגיל, ואילו בקרב ערבים שיעורי הסוכרת גבוהים בגברים עד גיל 55, ומעל גיל 55 השיעורים גבוהים יותר בנשים. יש לציין כי אחוז הנענים לשאלון הטלפוני היה נמוך יחסית.

גרף 4: שיעורי הימצאות סוכרת בישראל מתוקננים לגיל על פי מגדר ומוצא אתני (7)

במחקר עוקבה, אשר נערך בקרב מבוטחי קופת חולים כללית במחוז שרון שומרון בין השנים 2011-2007 שכלל 17,044 ערבים ו-16,012 יהודים גברים ונשים, נמצא כי שיעור ההימצאות המתוקנן לגיל של סוכרת בקרב הערבים היה גבוה בהשוואה ליהודים, 18.4% ו-10.3% בהתאמה. הבדלים אלו התמידו בכל קבוצת הגיל ובשני המגדרים. בקרב היהודים לא נמצא הבדל בשיעורי ההימצאות בין הגברים והנשים, אולם בקרב הנשים הערביות נמצאו שיעורים גבוהים מאלו של הגברים הערביים (20% לעומת 16.7% בהתאמה).5

עולים חדשים מאתיופיה וברה"מ לשעבר
ישראל קלטה אוכלוסיות מהגרים רבות במהלך המאה שעברה, האחרונות מבניהן הן עליה מאגן אתיופיה ומברית המועצות לשעבר. עדויות מצטברות על כך, שבעולים שאינם ממדינות אירופה, ישנה עליה תלולה בשיעור הימצאות של סוכרת – משיעורים נמוכים לשיעורים גבוהים, כפי שנפצה באוכלוסיית עולי תימן8,6. בקרב היהודים האתיופים אשר שמרו על אורח חיים מסורתי באתיופיה, שיעור הסוכרת היה פחות מ- 1% עד לעלייתם לישראל, אולם עליה בשכיחות ההשמנה בקרבם, הובילה לעליה בשיעורי הסוכרת.

במחקר חתך שנערך לאחרונה 9 נמצא, כי העלייה בשיעורי הימצאות סוכרת ויתר לחץ דם בקרב האתיופים מצויה בקורלציה למשך המגורים בישראל. הימצאות הסוכרת בקרב יוצאי ברית המועצות גבוהה מזו של ילידי הארץ ( 10.1% לעומת 6.7%).
בקרב המהגרים, מצויות קבוצות אוכלוסייה המועדות לשיעורים גבוהים של סוכרת, אשר מתפתחת עם שינויים באורחות חייהם המסורתיים, הכוללים פעילות גופנית ודפוס תזונה מסורתית.
במחקר עוקבה8, שנערך בקרב מבוטחי קופת חולים כללית במחוז שרון שומרון, אשר כלל 8398 עולים מאתיופיה, 1,541 עולים מברית המועצות לשעבר ו- 15,977 ילידי ישראל, נמצאה הימצאות גבוהה ביותר של סוכרת בקרב עולים צעירים (עד גיל 50) מאתיופיה לעומת ילדי הארץ ( 17.1% לעומת 15% בהתאמה),והבדל זה לא נמצא בהשוואה בין עולים מברית המועצות וילידי הארץ.

נטל התחלואה ממחלת הסוכרת
ארגון הבריאות העולמי ערך בשנת 2002 חישוב של נטל התחלואה ב-192 מדינות באמצעות מדד המכונה (Disability-Adjusted Life Year ) DALY . בחישוב זה נמצא כי בסולם נטל התחלואה ממחלות שונות, מחלת הסוכרת מדורגת במקום השלישי במדינת ישראל לאחר מחלת הדיכאון ומחלת לב כללית ותרומתה של מחלת הסוכרת לנטל הכלכלי היא 3.4%10.
מהשוואה בין ישראל למדינות אירופה עולה, כי הנטל הכלכלי של מחלת הסוכרת בישראל הוא מהגבוהים ביותר – ישראל דורגה במקום הרביעי בין 28 מדינות, ושיעורו של הנטל הכלכלי בישראל (4.3%) גבוה בהרבה מהממוצע האירופי (2.1%)11 .
מהשוואה שערך ארגון ה-OECD ב אשר לאובדן פוטנציאלי של שנות חיים ל-100,000 נפש כתוצאה ממחלת הסוכרת בקרב בני 0–69, נכון לשנת 2006, עולה כי מחלת הסוכרת גורמת בישראל לאובדן של 60 שנות חיים ל-100,000 נפש; במדד זה ניצבת ישראל במקום השישי מבין 22 מדינות12.

תמותה מסוכרת בעולם ובישראל
סוכרת אחראית ל-10.7% ממקרי המוות בעולם בקרב גילאי 79-20, בשנת 2017, שהם 4 מיליון מקרי תמותה. המשמעות של נתון זה הוא, מקרה מוות אחד מסוכרת כל 8 שניות. שיעורי התמותה מסוכרת גבוהים משיעורי התמותה הנובעים ממחלות זיהומיות, איידס, שחפת ומלריה גם יחד. כ- 46% ממקרי המוות מסוכרת מתרחשים בגילאים צעירים מ-60 שנים1. כ-50% מהאנשים עם סוכרת מתים כתוצאה ממחלת לב וכלי דם. הסיכון לתמותה בקרב אנשים עם סוכרת גבוה פי למעלה משניים לעומת אנשים ללא סוכרת בני אותו הגיל.
שיעורי התמותה מסוכרת בישראל עלו במהלך השנים, והיא הפכה בשנת 2015 לגורם התמותה הרביעי, מעט לפני מחלות כלי דם במוח13. 5.7% מכלל הפטירות בישראל היו מסוכרת. בשנת 2011 סוכרת היוותה את סיבת המוות הרביעית בשכיחותה בקרב נשים (5.7%) והרביעית בגברים (5.1%).
התפלגות סיבות המוות שונה בקרב ערבים מאשר בקרב יהודים. סוכרת, סיבת המוות השלישית בשכיחותה בקרב ערבים (5.7%), הייתה סיבת המוות החמישית בשכיחותה בקרב יהודים (5.5%).
שיעורי התמותה המתוקננים לגיל היו גבוהים בערבים מאשר ביהודים: פי 2 בגברים ערבים לעומת יהודים, ופי 2.5 בנשים ערביות בהשוואה ליהודיות. בדומה להימצאות הסוכרת, גם שיעורי התמותה מסוכרת עולים בצורה חדה עם הגיל בכל מוצא אתני, אך בעיקר לאחר גיל 75.
בכל קבוצות הגיל, השיעורים גבוהים יותר בערבים (גברים ונשים) מאשר ביהודים14 שיעורי התמותה מסוכרת גבוהים בקרב בגברים בהשוואה לנשים ביהודים בערבים, אולם בערבים בגילאי 75 ומעלה גבוהים שיעורי התמותה מסוכרת בקרב הערבים בנשים מאשר בגברים.
תמותה מסוכרת השוואות בין לאומיות
ישראל ממוקמת במקום הראשון בתמותה מסוכרת בין מדינות ה-OECD, הן בגברים והן בנשים. שיעורי התמותה מסוכרת, המתוקננים לגיל לפי אוכלוסיית תקן של מדינות ה- OECD , בישראל הוא 47 ל-100,000 בקרב גברים, ובקרב נשים 38.4 ל-100,000. השיעור הגבוה נובע כנראה משיטות שונות לרישום וקידוד סיבות מוות, ואינו משקף בהכרח את שיעורי התמותה האמיתיים מסוכרת12.

מגמות בתמותה מסוכרת בישראל
מראשית שנות ה-80 ועד לתחילת שנות ה-90 חלה עליה הדרגתית בשיעורי התמותה מסוכרת. בין השנים 1998-1994 חלה עליה חדה בתמותה מסוכרת בעיקר באוכלוסייה הערבית. הסיבה העיקרית לעליה זו נובעת, כפי הנראה, משינויים שנערכו בשיטות רישום וקידוד סיבות המוות בשנים אלו. משנת 2000 חלה ירידה בשיעורי התמותה מסוכרת בישראל. בין השנים 2005-2000 חלה ירידה של 6-5% בשיעורי התמותה מסוכרת בקרב גברים (יהודים וערבים), ואילו בקרב הנשים חלה ירידה של 15% ושל 21% ביהודיות ובערביות בהתאמה. בשנים 2011-2005 חלה ירידה נוספת של 26-23% באוכלוסייה היהודית ושל 25-24% באוכלוסייה הערבית בשיעורי התמותה בסוכרת14.
ירידה זו מיוחסת לשיפור במעקב ובאיזון חולי סוכרת בקהילה, עליה בהישרדות חולים ועליה בתוחלת החיים.

סיבוכי סוכרת
סוכרת לא מאוזנת מובילה להתפתחות של סיבוכים מיקרו ומאקרו וסקולאריים. חשיפה מתמדת לרמות גבוהות של גלוקוז גורמת לנזק לכלי הדם, ביניהם כלי דם גדולים של הלב, ולכלי דם בעיניים ובכליות ולעצבים. סוכרת היא אחת מהסיבות המובילות לתחלואה לבבית, עיוורון אי ספיקת כליות, וקטיעות של גפיים תחתונות1 .

סיבוכים מאקרו וסקולאריים – תחלואה לבבית
אנשים עם סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר פי 3-2 לתחלואה לבבית, בהשוואה לאנשים ללא סוכרת. היארעות תחלואה לבבית בקרב סוכרתיים עולה עם הגיל, וישנה שונות בשיעורי התחלואה בין מדינות עם רמת הכנסה נמוכה ובינונית לבין מדינות עם רמת הכנסה גבוהה. שיעורי התחלואה גבוהים במדינות עם הכנסה גבוהה, בהשוואה למדינות עם רמת הכנסה בינונית- נמוכה1.
ההערכה היא שבכל שנה מתרחשים בעולם 47-14 אירועים לבבים ל-1000 חולי סוכרת, הגרים באזורים עם רמת הכנסה בינונית – גבוהה, מתוכם 26-2 מקרים של אירועים כלליים ל-1000 חולי סוכרת ו-18-2 מקרי שבץ ל-1000 חולי סוכרת1.
בישראל, כ-20% מהאוכלוסייה החולה בסוכרת, סובלת גם ממחלות לב כלילית. בקרב גברים חולי סוכרת, שיעורי התחלואה בכלל מחלות הלב עולים עם הגיל. 50% מחולי הסוכרת בני 85 ומעלה חולים גם במחלת לב כלילית לעומת 15% בקרב בני 54-45 שנים. גם בנשים נצפית עליה בתחלואת לבבית וכלי דם עם הגיל, אולם השיעורים בקרב הנשים נמוכים בהרבה בהשוואה לשיעורים בקרב הגברים בכל קבוצת גיל. לצורך השוואה, בבנות 85 שנים ומעלה, אחוז התחלואה במחלת לב כלילית, היה 27.3% בלבד 10.

סיבוכים מיקרו וסקולאריים – רטינופתיה סוכרתית
רטינופתיה סוכרתית היא עדיין הגורם המוביל להפרעה קשה בראיה ולעיוורון באנשים בגיל העבודה. גילוי מוקדם וטיפול נכון ומסודר, יכולים למנוע חלק ניכר ממקרי העיוורון, ולשפר את תוצאות הטיפול15. פגיעה בעיניים עקב מחלת הסוכרת (רטינופתיה סוכרתית, בצקת מקולרית, קטרקט, גלאוקומה, איבוד יכולת המרכוז וראיה כפולה, כאשר בצקת מקולרית היא ביטוי מתקדם של רטינופתיה סוכרתית), הנה בעלת השפעה משמעותית על איכות החיים של החולה. 64% מקרב חולים סוכרתיים בעולם, סובלים מפגיעה עינית עקב מחלת הסוכרת ו-58% בקרב אלו שסובלים מבצקת מקולרית מוגבלים בחיי היום יום שלהם, בהשוואה ל-37% בקרב אלו שללא בצקת מקולרית1.
כיום, אין בישראל נתונים לאומיים על שיעורי היארעות והימצאות של סיבוכי סוכרת כגון רטינופתיה, נפרופתיה וקטיעות גפיים בקרב חולי סוכרת. מהנתונים הקיימים ניתן להעריך את חלקם של חולי הסוכרת מכלל החולים במצבים שיכולים להיגרם גם על ידי סוכרת.

רטינופתיה סוכרתית בעולם
לפחות אחד מתוך שלושה חולי סוכרת סובל מרטינופתיה סוכרתית לא שגשוגית
(Non Proliferative Diabetic Retinopathy (NPDR) ) – הביטוי הקל יותר של המחלה, אחד מתוך עשרה סוכרתיים סובלים מרטינופתיה שגשוגית (Proliferative Diabetic Retinopathy (PDR)) – הביטוי המתקדם של המחלה, עם סיכון מוגבר לעיוורון. בשנת 2015 דווח כי 145 מיליון סובלים מ- NPDR ו-45 מיליון סובלים מ-PDR בעולם. ההימצאות בעולם של חולי סוכרת עם רטינופתיה מסוג NPDR היא 35%, בעוד
ש-7% מחולי הסוכרת סובלים מ-.PDR
20% מהמבוגרים בעולם מאובחנים עם פגיעת עיניים כל שהיא עקב מחלת הסוכרת. ההימצאות של פגיעות עיניים סוכרתיות בדרום מזרח אסיה הוא 41%, 20% באירופה, 19% ביבשת אמריקה ובמערב הפסיפיק, 18% במזרח התיכון ו-12% באפריקה. שכיחות עולמית של 7.6% של בצקת מקולרית (שהיא כאמור, שלב מתקדם של רטינופתיה סוכרתית).
בשנת 1990 1.3% מכלל חולי הסוכרת סבלו מירידה חמורה בראיה עקב רטינופתיה סוכרתית, ובשנת 2010 שיעור זה עלה ל-1.9%, בהתאמה גם שיעורי העיוורון עלו מ-2.1% בשנת 1990 ל-2.6% בשנת 2010. ההימצאות הגבוהה ביותר במדינות דרום אמריקה, עם שיעורי הימצאות של 4% בשנת 1990 ושל 5.5% בשנת 20101 .

רטינופתיה סוכרתית בישראל
למעלה מ-10% ממקרי העיוורון החדשים, ו-50% מהחולים שהתעוורו בגיל זה בשנה האחרונה, נמנו על חולי הסוכרת עקב רטינופתיה סוכרתית15.
במסגרת הדוחות המתפרסמים על ידי שירות לעיוור16 במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, ניתן לקבל תמונת מצב על אוכלוסיית העיוורים בישראל. האגודה הישראלית לסוכרת מציינת שלא כל העיוורים בישראל כלולים בנתונים של השירות לעיוור, וייתכן שקיים תת אומדן במספרים המוצגים.
בשנת 2013 נרשמו 1,207 עיוורים ולקויי ראייה במאגר העיוורים בישראל. מדובר בירידה לעומת השנים הקודמות.
רטינופתיה סוכרתית, שגם היא מחלה הניתנת למניעה, הפכה לגורם שלישי לעיוורון בישראל, לאחר שנים רבות בהן היא היוותה גורם שני לעיוורון בישראל. במחלה זו קיימת מגמת ירידה מאז שנת 2010 :11% ממקבלי התעודות בשנת 2013 ו-11.5% בשנת 2012, בהשוואה לארצות הברית: 17% ממקרי תעודות העיוורון בשנת 2013 הן עקב רטינופתיה סוכרתית. יחד עם זאת בקבוצת הגיל 65-41 שנים רטינופתיה סוכרתית מהווה את הגורם הראשון לעיוורון.

סיבוכים מיקרו וסקולאריים – נפרופתיה
נפרופתיה יכולה להיגרם ישירות ממחלת הסוכרת, אך גם בצורה עקיפה עקב יתר לחץ דם, השכיח בקרב חולי סוכרת1.
נפרופתיה בעולם
בהתבסס על נתונים מבריטניה ומארה"ב, 40% מכלל הסוכרתיים יפתח מחלת כליות כרונית. 19% מכלל הסוכרתיים מצוי בשלב 3 של מחלת הכליות. נתונים מ-54 מדינות מעידים, שלמעלה מ-80% ממחלת אי ספיקת כליות סופנית נובעים מסוכרת, יתר לחץ דם או שילוב של השניים, 55%-12% מהמקרים משויכים לסוכרת בלבד. ההימצאות של אי ספיקת כליות סופנית היא פי עשרה יותר גבוהה בקרב חולי סוכרת בהשוואה ללא סוכרתיים1 .

נפרופתיה סוכרתית בישראל
יותר משליש מחולי הסוכרת מסוג 2 מפתחים מחלת כליות. באחוז משמעותי מהם, מחלת הכליות מתדרדרת לאורך השנים עד לכדי אובדן תפקוד כלייתי, התפתחות אי ספיקת כליות סופנית וצורך בדיאליזה. יתרה מכך, באחוז לא ידוע של חולי הסוכרת, מחלת הכליות הסוכרתית אינה מאובחנת ולכן אינה מטופלת15.
מדו"ח תחלואה ותמותה מאי ספיקת כליות סופנית בשנים 2010-1990 17עולה, כי אחוז המקרים החדשים עבורם נרשמה מחלת הסוכרת, כסיבה שגרמה לאי ספיקת כליות סופנית, עולה עם השנים; מ-18% בשנת 1990 ועד 44.7% בשנת 2010. בהתאמה, אחוז המטופלים בדיאליזה, שמחלת הכליה הראשונית שלהם הייתה סוכרת, עלה עם השנים: בשנת 1990 השיעור היה 11.5%, ובשנת 2010 42.7% (עליה של 271%). לעומת זאת, שיעור החולים הסוכרתיים, החיים עם כליה מושתלת מתפקדת, נמוך משמעותית משיעור החולים המטופלים בדיאליזה. יחד עם זאת ישנה מגמת עליה בשיעור הסוכרתיים מושתלי הכליה עם השנים; מ- 2.9% בשנת 1990 ל- 12.8% בשנת 2010.

סיבוכים מיקרו וסקולאריים – נוירופתיה ורגל סוכרתית בעולם
שיעורי ההימצאות העולמיים של נוירופתיה פריפרית סוכרתית נע מ-16%- 66%. שיעורי קטיעות גפיים בחולים סוכרתיים גבוהים פי 20-10% בהשוואה ללא סוכרתיים. כל 30 שניות מתבצעת בעולם קטיעת גפיים תחתונות (או קטיעה של חלק מהגפה התחתונה) עקב מחלת הסוכרת. שיעורי ההיארעות של רגל סוכרתית נמצאת במגמת עליה, במקביל לעליה בהיארעות הסוכרת, ולעליה בתוחלת החיים של חולים סוכרתיים.
במדינות בעלות רמת הכנסה גבוהה, היארעות רגל סוכרתית היא 2%, ומהווה סיבה עיקרית לקטיעות גפיים שהינה 1% בקרב חולים אלו. במדינות בעלות רמת הכנסה נמוכה, הימצאות רגל סוכרתית וקטיעות גפיים גבוהה יותר. רבים ממקרי קטיעות הגפיים במדינות אלו יכלו להימנע. הימצאות עולמית של רגל סוכרתית נעה מ-3% במלזיה עד ל-13% בצפון אמריקה, הימצאות עולמית ממוצעת של 6.4%. ההימצאות של רגל סוכרתית גבוהה יותר בקרב חולי סוכרת סוג 2 בהשוואה לחולי סוכרת סוג 11.

קטיעות גפיים בישראל 10  
בין 70% ל-78% מכלל הקטיעות של גפיים תחתונות, שבוצעו בין השנים 2007-1998, היו בקרב חולי סוכרת. העובדה כי מספר הקטיעות שבוצעו בשנה לחולי סוכרת היה גבוה ממספר חולי הסוכרת מעיד על כך שישנם חולים העוברים יותר מקטיעה אחת.
גרף 5: מספר חולי סוכרת שעברו קטיעות בגפיים תחתונות ומספר הקטיעות לפי שנה 1998-2007 (10)

מספר חולי הסוכרת, אשר עברו קטיעה בגפיים התחתונות בשנה, עלה משנת 2007 . כ-60% מהחולים שעברו קטיעה הם גברים. אחוז הקטיעות הגבוה ביותר נמצא בקרב גילאי 74-65 שנים – שליש מכלל הקטיעות, ואחר מכן בקבוצת הגיל 55-64 שנים. בנשים שיעור הקטיעות לאורך השנים גבוה בקבוצת הגילאים 74-65
ו-84-75 שנים, כ-60% מכלל הקטיעות מתבצעות בשתי קבוצות אלה10.

גורמי סיכון לסוכרת
השמנה
לפי דיווח עצמי של נתוני משקל וגובה, יותר ממחצית (54.5%) מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני21 ומעלה) סבלה מעודף משקל (25≤BMIק"ג/מ2) או מהשמנת יתר 30≤BMI) ק"ג/מ2). בקרב האוכלוסייה הערבית האחוז המתוקנן לגיל, שסבל מעודף משקל ו/או השמנת יתר היה גבוה יותר לעומת האוכלוסייה היהודית בשני המינים. שיעור עודף המשקל או השמנת יתר המתוקנן לגיל בגברים, היה גבוה יותר מאחוז הנשים, הן בקרב האוכלוסייה היהודית, והן בקרב האוכלוסייה הערבית (42.3% לעומת 29.3% באוכלוסייה היהודית ו- 43.3% לעומת 35.4% באוכלוסייה הערבית). השיעור המתוקנן לגיל של גברים שסבלו מהשמנת יתר, היה גבוה יותר מאחוז הנשים באוכלוסייה היהודית, ונמוך יותר מאחוז הנשים באוכלוסייה הערבית18,19.

מגמות בהשמנה
השוואה של שיעורי ההשמנה, שנערכו בסקר בשנת 2012-2012, לשיעורים בסקר מהשנים 2004-2005, בכל קבוצות האוכלוסייה למעט קבוצת הנשים הערביות, מצביעה על עלייה בשיעורי ההשמנה עם השנים. בגברים יהודיים חלה העלייה הגבוהה ביותר בשיעורי ההשמנה (עליה של 35%). בגברים ערבים ובנשים יהודיות חלה עליה דומה בשיעורי ההשמנה ( כ-17%). הנשים הערביות הן תת האוכלוסייה היחידה בהן נצפתה ירידה עם השנים, אך תת קבוצה זו היא עדיין בעלת שעורי ההשמנה הגבוהים ביותר בכל תתי האוכלוסיות14.

השמנה – השוואות בינלאומיות
שיעור ההשמנה בישראל נמוך מהשיעור הממוצע במדינות ה-OECD, הן בגברים והן בנשים. הגברים הישראלים מדורגים במקום ה-20 מתוך 34 מדינות, והנשים הישראליות מדורגות במקום ה-21 מתוך 34 מדינות. חשוב לציין כי במרבית המדינות, ובהן ישראל, מדד ה-BMI מבוסס על דיווח עצמי של משקל וגובה, ורק כשליש מהמדינות מדווחות על BMI מדוד שהינו אמין יותר ולרוב גבוה יותר12.

פעילות גופנית
לפי ארגון הבריאות העולמי, מומלץ לבצע פעילות גופנית מתונה של לפחות 150 דקות מצטברות בשבוע, או פעילות מאומצת של לפחות 75 דקות מצטברות בשבוע20, או לשלב ביניהן. נתונים מתוך סקר ידע ועמדות התנהגות בריאות שנערך בשנת 2013 בישראל21 מראים, כי 32.3% מהמרואיינים דיווחו כי הם מבצעים פעילות גופנית כמומלץ. השיעור גבוה פי 1.2 ביהודים מאשר בערבים (33.2% ו-27.9% בהתאמה).
באוכלוסייה הערבית שיעורים גבוהים יותר של אורח חיים יושבני בשעות הפנאי; 62.3% מהנשים ו-64.7% מהגברים דיווחו על פעילות יושבנית למשך למעלה מ-4 שעות ביום. שיעור העוסקים בפעילות יושבנית בשעות הפנאי בגברים הערבים היה גבוה בכ-60% מהשיעור בגברים היהודיים, והשיעור בנשים הערביות היה גבוה בכ-30% מהשיעור בנשים היהודיות22.

לסיכום
סוכרת היא מגפה עולמית שמורידה את תוחלת החיים ומובילה למוות. הטיפול בסוכרת הינו מאתגר, בין היתר הודות לעובדה כי 80-30% מחולי הסוכרת בעולם, אינם מאובחנים1. שינוים באורחות החיים של אוכלוסיות, יחד עם אבחון וגילוי מוקדם וטיפול יעיל נחוצים למניעת תחלואה ותמותה מסוכרת, ולמניעה או עיכוב התפתחות משמעותי של סיבוכי סוכרת1