דברו איתנו התפתחויות בתחום המיקרוביום
טיפולים מבוססי-מיקרוביום
הופכים לתרופות רשמיות מאז 2022-2023 הFDA- אישר שתי תרופות מיקרוביום ®Rebyota ו®Vowst- – שעברו ממעמד של "השתלת צואה ניסיונית" לטיפול סטנדרטי ומוגדר בהרכבו. הפתרון הינו למטופלים עם עשרות אשפוזים בשל שלשולי קלוסטרידיום דפיציל. לרוב חולים מדוכאי מערכת חיסון, שנרפאו לאחר טיפול יחיד במוצר סטנדרטי – כמעט כמו "השתלת איבר מיקרוסקופי." עוברים מהשתלה אימפרוביזטורית לתרופות ביולוגיות מבוססות-קהילה.
המיקרוביום כקובע תגובה לאימונותרפיה בסרטן
מחקרי מלנומה הראו שמענה טוב לanti-PD-L1- (טיפול אימונותרפי לסרטן) קשור לגיוון חיידקי גבוה, ולהימצאות זנים מסוימים (למשל )Faecalibacterium בעוד שדיסביוזיס קשור לכישלון טיפול.
בניסוי קטן, העברת צואה מ"חולה מגיב" ל"חולה שלא הגיב" הפכה חלק מהלא-מגיבים ל"מגיבים מאוחרים" – מעין שדרוג מערכת חיסון באמצעות צואה. בעתיד בדיקת צואה עשויה להופיע לצדו של הPD- L1 כבדיקת התאמה לטיפול.
פרופ' גל מרקל והדיאטנית הדוקטורנטית קרן פורפר, חוקרים את המיקרוביום והתגובה לטיפול ביולוגי במלנומה כתגובה למשטרי תזונה שונים. נמתין לתוצאות שמתוכן יוכלו להינתן המלצות פרקטיות.
תזונה מותאמת-אישית לפי המיקרוביום
ב2015- הראו Zeevi ועמיתיו כי תגובת הגלוקוז לאותה ארוחה משתנה דרמטית בין אנשים, וכי מודל משולב, כולל מיקרוביום, מנבא טוב יותר את תגובת הגלוקוז, ואף מאפשר בניית תפריט אישי. שני משתתפים אכלו אותו לחם – אצל אחת ארעה קפיצה חדה בגלוקוז, אצל השני תגובה מתונה; האלגוריתם "קבע" שלחם מלא יותר מזיק לה מאשר גלידה. המיקרוביום הופך למדד שגרתי בפיתוח תפריטים מותאמים לאדם, המחקרים הם ישראליים, ובעקבותיהם פותח DAY-TWO שנסגר לאחרונה, אך הבסיס לרעיון נשאר, ויתכן שישמש בעתיד לתזונה מותאמת אישית.
ציר מעי-מוח ופסיכוביוטיקה בדיכאון
ניסויים אקראיים אחרונים הראו, שתוספת פרוביוטיקה מסוימת לטיפול בדיכאון יכולה להפחית ציון HAM-D וללוות בשינויי מיקרוביום וסריקות מוח. באחד המחקרים חלק מהמטופלים אמרו, שהנטילה היומיומית של "קפסולת חיידקים" הרגישה פחות מאיימת מ"עוד תרופה פסיכיאטרית," מה שהעלה היענות.
הטיפול עדיין רחוק מפרוביוטיקה במקום SSRI אבל מתפתח תחום של פסיכוביוטיקה מותאמת-פרופיל.
"חלון ההזדמנויות" של שנות החיים הראשונות
סקירות ועוקבות עדכניות מדגישות כיצד לידה קיסרית, אנטיביוטיקה בשנה הראשונה ותזונת תינוקות מעצבות מיקרוביום, ומקושרות לסיכון מוגבר לאטופיק דרמטיטיס, אלרגיה, אסתמה והשמנה בהמשך החיים. בעוקבה גדולה נמצא כי אפילו כמה ימי אנטיביוטיקה בשנה הראשונה "מזיזים" את קהילת החיידקים לכיוון פרו-דלקתי, והדבר תורגם לשיעור גבוה יותר של אטופיק דרמטיטיס בילדות. חדר הלידה והטיפול בתינוקות הופכים לשדה מניעה מבוסס-מיקרוביום.
מבט אל העבר בגיליונות Review
בגיליון 43 Review שפורסם בספטמבר ,2014 סקרו מעין לוי וד"ר ערן אלינב את כל הידוע עד אז על הקשר והמנגנונים של ההשפעה ההדדית והדו כיוונית של המיקרוביום על מערכת החיסון ומערכת החיסון המולדת על הרכב המיקרוביום.
"מחקרים רבים מוכיחים שהמיקרוביוטה ומערכת החיסון המולדת מקיימים יחסים הדדים. ישנה תרומה נרחבת של המיקרוביוטה לפיזיולוגיה של המאכסן, כאשר הפרה של שיווי המשקל העדין הקיים בין המאכסן והמיקרוביוטה יכולה לגרום להתפתחות מחלות שונות. פיתוח גישות לזיהוי הרכב המיקרוביוטה במצבי מחלה יכול לשמש ככלי לאבחון מחלות מעיים דלקתיות ומחלות מטבוליות, אולי אף לפני הופעת תסמיני מחלה."
12 שנים לאחר מכן, הנושא הזה ממשיך לרתק חוקרים רבים, כשלאחר הרבה הבנה של התפקיד המרכזי של המיקרואורגניזמים מגיע שלב היישום – שינוי ההרכב והכמות על מנת לשנות את המהלך של מחלה או טיפול במחלה.
חזון לעתיד
בעשור הקרוב סביר שנראה מעבר מהבנת הקורלציות והמנגנונים להתערבויות מדויקות: קוקטיילים מוגדרים של חיידקים (או מטבוליטים סינתטיים,) חיידקים מהונדסים המשמשים כחיישנים"/מפעילים" ביוכימיים, ושילוב נתוני מיקרוביום במודלים של "תאום דיגיטלי" של המטופל. מבחינה יישומית, צפויה חדירה להנחיות ברפואה מונעת בהריון ובינקות, לשגרה באונקולוגיה (בחירת/שיפור אימונותרפיה,) ולתחום בריאות הנפש.
האתגר יהיה רגולציה, סטנדרטיזציה והנגשה כלכלית – כדי שהמיקרוביום לא יישאר גימיק, אלא כלי קליני אמיתי.
