כאשר כרונוביולוגיה, תזונה, שינה ואיזון מטבולי נפגשים

התפתחויות בתחום מדע הכרונוביולוגיה

תזמון אכילה לאיזון מטבולי
התערבות כרונו-תזונתית, הכוללת תזמון אכילה שבו ארוחת הבוקר נאכלת בסמוך ליקיצה, וארוחת הערב נאכלת בטווח של 12-10 שעות מהיקיצה, תורמת לאיזון מטבולי מיטבי יותר. איזון זה מתבטא בין היתר באיזון המשקל, באיזון גליקמי ובאיזון דיסליפדמיה.

תזונה ייעודית לשינה
תיזמון ארוחות, יחד עם הרכב ארוחות ספציפי שמשרות שינה, נמצאו כתורמים לאיזון מטבולי מיטבי. תובנה זו רלוונטית למגוון רחב של אוכלוסיות, כולל נשים הריוניות, נשים בגיל המעבר, אנשים בגיל השלישי ואנשים הסובלים ממצבי שמנות.
שילוב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי-תזונתי לשינה שילוב של התערבות קוגניטיבית התנהגותית לטיפול בנדודי שינה )CBT-I( יחד עם תזונה ייעודית, משפר באופן משמעותי את יעילות השינה ואת מדדי השינה האיכותיים.

סנכרון השעונים הביולוגיים
סנכרון מיטבי של השעונים הביולוגיים באמצעות כרונו-תזונה ושינה, הוכח כבעל השלכות מיטביות על הבריאות הכללית.

הקשר לתחלואה כרונית
אנשים שאינם מאוזנים כרונוביולוגית, כלומר, אורח חייהם אינו תואם את המקצבים הטבעיים שלהם, נמצאים בסיכון גבוה לפתח תחלואה כרונית.

מניסיוני המקצועי
נועה, בת ,51 הגיעה אליי לקליניקה והציגה תסמינים מובהקים של גיל המעבר. בין התסמינים שדיווחה היו עייפות וחוסר אנרגיה, גלי חום, יקיצה מוקדמת מדי לילה וכן השמנה בטנית (לפי הגדרתה.( הערכתי את הסטטוס הכרונוביולוגי של נועה באמצעות שאלון ייעודי, מדדתי את הרכב גופה באמצעות משקל מטבולי BIA ובחנתי את דפוסי השינה שלה באמצעות אקטיגרפיה (שיטה למדידת דפוסי שינה ופעילות לאורך זמן, באמצעות מכשיר קטן דמוי שעון הנלבש בדרך-כלל על שורש כף היד) ומדדי הערכה נוספים. הממצאים הראו כי נועה סבלה מסטטוס כרונוביולוגי ירוד, אינסומניה (נדודי שינה) בדרגה גבוהה, ומסת שומן ויסצראלי גבוהה, בנוסף למסת שומן כללית גבוהה.
הטיפול בנועה כלל אסטרטגיה טיפולית משולבת ומובנית: טיפול קוגניטיבי התנהגותי לשינה יחד עם התערבות כרונו-תזונתית ממוקדת. הטיפול המשולב הביא לשיפור ניכר במדדי האינסומניה, הרכב הגוף, והסטטוס הכרונוביולוגי שלה חזר להיות תקין.

מבט אל העבר בגיליונות Review
ציטוט מגיליון 47 "לא דיגיטלי ולא אנלוגי – עלייתו של השעון הביולוגי"
"הדפוס היומי של הוצאה אנרגטית, פעילות הורמונים וליפידים, המעורבים במטבוליזם האנרגיה )כגון לפטין, גרלין, גלוקוז, אינסולין, גלוקוקורטיקואידים, קטכולאמינים, חומצות שומן, טריגליצרידים( מווסתים ע"י שינה וע"י המקצב הצירקדי. כיום יש יותר ויותר ראיות לכך שהפרעות בשינה ובמקצב הצירקדי הן פקטור התורם לתפקוד פיזיולוגי לקוי ולתהליכי מחלה, במיוחד אלה הקשורים לדיסרגולציה מטבולית"
מאז אותו ציטוט מינואר 2016 נוספו עוד מחקרים קליניים רבים, אשר תומכים בציטוט, ומדגימים אותו במגוון אוכלוסיות.

חזון לעתיד: הכרונוביולוגיה כרפואה מונעת
מדע הכרונוביולוגיה מקבל תאוצה מחקרית יישומית. אנו עדים כיום לעלייה במספר המחקרים הקליניים ההתערבותיים הנערכים במגוון רחב של אוכלוסיות ובמצבי בריאות שונים.
חזון העתיד שלי טמון באימוץ עקרונות הכרונוביולוגיה כחלק בלתי נפרד מבריאות הציבור. המחקרים ממשיכים להדגים שוב ושוב את היתרונות העצומים של אימוץ הרגלי חיים המסונכרנים עם המקצבים הטבעיים שלנו. כאשר הטיפול מתייחס גם להיבטים צירקדיים, אנו לא רק מטפלים בתחלואה קיימת, אלא עשויים אף למנוע את הופעתה.

•מניעה ראשונית-שניונית-שלישונית: מכיוון שאנשים שאינם מאוזנים כרונוביולוגית נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה כרונית, החזון הוא להפוך את הטיפול הכרונוביולוגי לכלי אבחוני ומניעתי.

•העצמת האיזון המטבולי: הטיפול העתידי יתמקד בהטמעת ידע על תזמון ארוחות )כרונו-תזונה( ואיכות שינה כאמצעים לשיפור האיזון המטבולי (כפי שנצפה באיזון גליקמי, משקל ודיסליפידמיה). וזאת בקרב מגוון אוכלוסיות רגישות לתחלואה מטבולית.

•הפשטת הכלים הטיפוליים: תהיה הרחבה של הטיפולים המשולבים, כגון שילוב CBT-I ותזונה ייעודית, שיהפכו נגישים יותר לציבור הרחב, ויאפשרו לאנשים לשפר את יעילות השינה והאימפקט התזונתי.

השעונים הביולוגיים הם למעשה הדיוק הפנימי שלנו. כשהם מסונכרנים באמצעות הרגלים נכונים, אנו מקבלים לא רק שינה ותזונה מדויקת יותר אלא בריאות איתנה ואריכות חיים בריאים. במילים אחרות, כפי שדרוש תיאום מושלם בין נגני התזמורת כדי לייצר הרמוניה מוזיקאלית מוצלחת, כך נדרש סנכרון מלא בין השעונים הביולוגיים בגוף כדי להשיג בריאות מיטבית.