מחקרים רבים מראים שמטופלים עם השמנה או עודף משקל מרגישים שהיחס אליהם מנוהל מתוך סטיגמה ותיוג, המובילים ליחס לא הוגן ולאפליה. יחס מוטה זה נמצא אצל רופאים, אחריות, דיאטנים, פסיכולוגים, מאמני כושר ואפילו בקרב אנשי בריאות המתמחים בטיפול בהשמנה. דעות קדומות ויחס שלילי משפיעים מאוד על אופן הטיפול מחד ועל נכונות ויכולת האדם להיענות לטפול מאידך. סיבות אלה הובילו את אנשי מקצועות הבריאות המובילים בעולם לנסח מדריך שינחה אותם בעבודתם אל מול המטופל עם עודף המשקל.
אסטרטגיות בהם ניתן לנקוט כדי להפחית את הסטיגמה
להכיר את מורכבות האטיולוגיה של ההשמנה ואת הגורמים הרבים המשפיעים עליה.
לזכור שמרבית האנשים עם עודף משקל/השמנה עשו כבר אינספור ניסיונות הרזיה שנחלו כישלון.
לזכור שמטופלים רבים חוו אירועים פוגעניים במפגשים עם אנשי בריאות (גם אם הם לא נעשו מתוך רצון לפגוע), ולכן יש לנסות ולפגוש את המטופל מתוך רגישות, כבוד, אמפטיה והבנה.
לבדוק את כל הבעיות הבריאותיות שאיתן מגיע המטופל בנוסף למשקל הגוף (לא לכרוך כל בעיה ולהציגה כאילו המשקל העודף הוא הגורם הבלעדי לה).
לשים דגש על שינוי התנהגות ולא להתמקד במשקל הגוף.
להכיר בקושי האמיתי הקיים בהשגת ירידת משקל ושמירתו לאורך זמן.
להכיר בכך ששינוי התנהגויות אכילה ופעילות גופנית די בהם כדי ליצור שינויים בריאותיים משמעותיים.
זהה את היחס שלך להשמנה ושאל את עצמך:
אלו אמונות ודעות קדומות יש בי כלפי אדם עם עודף משקל באשר לאינטליגנציה שלו, לאופיו, להצלחותיו המקצועיות, למצב בריאותו, להתנהגויות שלו הכרוכות באורח חייו ולמצבו החברתי.
כיצד אני מרגיש לגבי משקל הגוף שלי?
האם הדעות הקדומות הללו עלולות להשפיע על היכולת שלי לעזור למטופל?
איזה משוב אני נוהג לתת למטופלים עם השמנה/עודף משקל?
האם אני רגיש מספיק לצרכיו של האדם עם השמנה/עודף משקל?
האם אני מטפל באדם או במצב (בהשמנה)?
כיצד לדבר על השמנה עם המטופל?
משקל גוף הוא נושא עדין ורגיש, וחשוב לשוחח עם המטופלים מתוך הבנה עמוקה לצרכיהם. כדי לאפשר את הפחתת החרדה בשיח המתפתח בין המטפל למטופל יש להיזהר מאשם, שיפוט וביקורת העלולים לפגוע ולהרחיק, ולנסות להשתמש בשפה בה לא ירגישו האנשים נאשמים, חשופים ופגיעים.
שפה
ממחקרים עולה שכאשר שואלים לדעת המטופלים, באילו מילים הם היו שמחים שיפנו אליהם, הם יודעים להגיד בברור שהם מעדיפים שפה פחות סטיגמטית ללא מילות אשם וללא שימוש במונחים השגורים כמו: שמן, משקל לא בריא, השמנה חולנית, צ'אבי, שמנמן חולה ועוד…
אנשי מקצעות הבריאות צריכים להיות מודעים לשפה בה הם משוחחים עם המטופל. ועליהם לשים לב שלא לפגוע או להעליב. שפה שנתפסת שלילית עלולה לסכן את הטיפול, את המוטיבציה של המטופל להליך הטיפולי ולהביא להימנעות מטיפול בעתיד.
משחק האשם
בנוסף לשימוש בשפה רגישה, יש להימנע מהאשמת המטופלים לגבי עודף המשקל שלהם, או הקושי שלהם לרזות. חשוב לזכור שיתכן והאדם שיושב מולם כבר חווה דבור פוגעני במפגש עם אנשי מקצוע קודמים. כמו כן חשוב לזכור כי מרבית המטופלים חוו את כישלון הדיאטה, ואת האשם הנלווה לכך.
שינוי השפה המדוברת
יש להשתמש בשפה הנותנת בראש ובראשונה מקום לאדם כאדם, ורק אח"כ למצבו או לבעיה שלו. במקום "יש הרבה אנשים שמנים" נגיד "יש הרבה אנשים