מגמות בצריכת סוכר

סוכרים, הם תרכובות שכיחות המצויות במזון אותו אנו צורכים. הם מצויים באופן טבעי בצורת גלוקוז, פרוקטוז או סוכרוז ולקטוז בפירות, ירקות, מוצרי חלב ודגנים למיניהם, וכן מצויים במזונות אליהם הם הוספו לצורך עיבודם או הכנתם, או להגברת אפקט הטעם וקידום ההנאה ממזון ומשקאות (1). משרד החקלאות האמריקאי (USDA) מגדיר סוכר המוסף למזון כסוכרים או סירופים המוספים למזון במהלך עיבודו או הכנתו. סוכרים אלו כוללים לפיכך סוכר לבן, סוכר חום, מולסה, סירופ תירס, סירופ תירס עשיר פרוקטוז, סירופ מלאט, סירופ מייפל, סירופ פנקייק וממתקי פרוקטוז, הגדרה זו אינה כוללת סוכר המצוי באופן טבעי במזון, כאמור כגון: לקטוז בחלב או פרוקטוז בפירות (2).

מקורות לסוכרים פשוטים בתזונה בתזונה האמריקאית
על בסיס המקורות לסוכרים פשוטים בתזונה האמריקאית (איור 1) ניתן לראות, כי מזונות המספקים את הכמות הגדולה ביותר של סוכר כתוסף הם על פי רוב מזונות בעלי יחס נמוך של רכיבי תזונה לאנרגיה (צפיפות רכיבי תזונה נמוכה כגון: משקאות מתוקים וקינוחים), ואילו מזונות המכילים סוכר פשוט באופן טבעי נוטים להיות בעלי צפיפות רכיבי תזונה גבוהה יותר (פירות ומוצרי חלב) (3). איור 1: מקורות לסוכר מוסף בתזונה האמריקנית

גבריאל 1

בסקרים הלאומים לבריאות ותזונה National Health and Nutrition Examination Survey – NHANES (4) נמצא, כי צריכת משקאות מתוקים נמצאת במגמת עליה. 63% מהמבוגרים בארצות הברית צרכו משקאות מתוקים בשנים 2004-1999 בהשוואה ל- 58% בשנים 1994-1988. במהלך תקופה זו משקאות מתוקים היוו את המקור העיקרי של קלוריות שנתרמו ממשקאות בקרב ממבוגרים. בין השנים 1994-1988 ו- 2004-1999 חלה עליה ממוצעת של 55 קלוריות ליום לאדם שמקורן מצריכת משקאות מתוקים (4). כמו כן נמצא, כי הצריכה הגדולה של משקאות מתוקים בקרב מבוגרים בארצות הברית מתרחשת בבית, ודפוס צריכה זה עולה עם עליה בגיל (4). בקרב מבוגרים בגילאי 44-20, כ- 50% מכמות הקלוריות הנתרמת ממשקאות מתוקים נצרכת בבית לעומת 75% מכמות הקלוריות הנצרכת על ידי מבוגרים בגילאי 45 ומעלה. בנוסף, בקרב המבוגרים בגילאי 44-20 ,15% מצריכת המשקאות המתוקים מתרחשת במסעדות ובקפיטריות ו- 20% בעבודה (4). צריכת משקאות תוססים תורמת את כמות הקלוריות הגדולה ביותר מבין המשקאות הממותקים, ומהווה כ- 60% מכמות הקלוריות הנתרמת על ידי משקאות ממותקים. מיצי פירות לסוגיהם מהווים את המקור השני הגדול בתרומתם ומהווים כ- 25% מסך הקלוריות הנתרמות על ידי צריכת משקאות ממותקים. התרומה של משקאות תוססים לסך הקלוריות, פוחתת עם עליה בגיל, ואילו התרומה של מיצי פירות לסך הקלוריות עולה עם הגיל. יחד עם זאת, צריכת משקאות ממותקים עולה עם השנים בכל קבוצות הגיל (4).

צריכת משקאות ממותקים בישראל
נתונים מסקר מב"ת צעיר (5) מראים, כי הצריכה הממוצעת היומית של משקאות קלים בקרב בנים היא 2.5 כוסות ובקרב בנות היא 1.9 כוסות. הצריכה הממוצעת היומית של משקאות קלים בקרב תלמידים יהודיים היא 2.1 כוסות ובקרב תלמידים ערביים הצריכה הממוצעת היא 2.4 כוסות. בכל קבוצת גיל, הצריכה היומית הממוצעת, היתה גבוהה יותר בקרב המעמד הסוציו אקונומי הנמוך בהשוואה למעמד סוציו אקונומי גבוה. צריכת משקאות ממותקים היתה גבוהה יותר בקרב תלמידי בית ספר תיכון בהשוואה לתלמידי בית ספר יסודי, הן בקרב בנים ובנות והן בקרב האוכלוסייה היהודית והערבית. בהתייחסות לשתיית מיצי פירות נמצא, כי הצריכה היומית הממוצעת של מיצי פירות בקרב בנים היא 0.8 כוסות ובקרב בנות היא 0.7 כוסות. הצריכה היומית הממוצעת של מיצי פירות בקרב תלמידים יהודיים היא 0.8 כוסות ובקרב תלמידים ערביים היא 0.7 כוסות. בסקר מב"ת זהב לבני 65 ומעלה (6) נמצא, כי צריכת משקאות קלים ממוצעת ליום (כולל משקאות ממותקים מסוג דיאט) בקרב יהודים היא 0.4 כוסות ובקרב ערבים צריכת משקאות קלים ממוצעת ליום היא 0.3 כוסות. צריכת משקאות קלים ממוצעת ליום בקרב נשים היא 0.5 כוסות ואילו בקרב גברים היא 0.3. בהתייחסות לשתיית מיצי פירות נמצא, כי הצריכה הממוצעת היומית של מיצי פירות בקרב יהודים, ערבים, נשים וגברים הייתה 0.1 כוסות. האם צריכת הסוכרים הפשוטים בעולם נמצאת במגמת עליה? התזונה כיום בעולם כולו "מתוקה" יותר בהשוואה לעבר (7). לדוגמא, 75% מהמזון והמשקאות בארצות הברית מכילים תוספת סוכר, כך שהצריכה הממוצעת היומית של ילדים בני שנתיים ויותר עומדת על 375 קלוריות שמקורן בסוכר פשוט (8,9). בארצות הברית, שבה כמות הסוכר המוספת למזון ידועה (10), מעידים מחקרים על כך שצריכת סוכר המוסף למזון במהלך ה- 30 השנים האחרונות הינה קבועה ויציבה, אולם צריכת סוכר ממשקאות ממתוקים עלתה בצורה משמעותית (8). בין השנים 1978-1977 שני שלישים מצריכת הסוכר מקורה היה במזון, ואילו כיום, שני שלישים מכמות זו מקורה במשקאות ממותקים. חשוב לציין כי יתכן ואף ומדובר בתת הערכה של צריכת משקאות ממותקים, כיון שבתחשיב הנ"ל לא הוכנסה צריכת מיצי פירות (מרכז פירות). מיצים אלו מהווים מקור לסוכר שצריכתו עלתה משמעותית בעשור האחרון. במקסיקו, שהיא אחת הארצות המתפתחות הבודדות בעלות נתונים על צריכת סוכרים, הוכפלה כמות הקלוריות שמקורה במשקאות מתוקים בין השנים 2003-1996, והיום היא עומדת על יותר מ- 21% מסך כמות הקלוריות היומיות עבור כל קבוצת גיל (11,12). נתונים מתוך סקר ה- NHANES (בין השנים 2008-1999) (13) מראים, כי הימצאות צריכת משקאות מתוקים דווקא ירדה בין השנים 2000-1999 ו- 2008-2007, בקרב ילדים בגילאי 2-11 שנים (מ – 78% ל- 66%) ובקרב מתבגרים (מ-87% ל- 77%). למרות, שצריכת משקאות מוגזים המכילים סוכר הייתה הנפוצה ביותר בכל הגילאים במהלך השנים (למעט בקרב ילדים שבשנים מסוימות צריכת מיצי פירות הייתה הגבוהה ביותר ), חלה ירידה בשיעור צריכתם לאורך הזמן בעיקר בקרב מתבגרים. לעומת זאת, צריכת משקאות אנרגיה/ספורט בקרב מתבגרים שולשה (מ- 4% ל- 12%) במהלך אותה תקופת זמן. יחד עם זאת צריכת משקאות ספורט/אנרגיה עדיין נשארה נמוכה בהשוואה לצריכת משקאות מוגזים או מיצי פירות (13). צריכה "כבדה" של משקאות ממותקים, (המוגדרת כצריכה של 500 קלוריות או יותר ממשקאות ממותקים ביום), שכיחה יותר בקרב מתבגרים ובקרב מבוגרים בגילאי 34-20 שנים, כשאחוז ניכר מצריכת הקלוריות התקבלה מצריכה של משקאות תוססים. יחד עם זאת, בין השנים 2008-1999 חלה ירידה בצריכה "כבדה" של משקאות ממותקים בקרב מתבגרים (מ 22% ל- 16%) ומ- 29% ל- 20% בקבוצת הגילאים 20-34 שנים. לעומת זאת, בקרב ילדים וכן בקרב מבוגרים בגילאי 35 ומעלה, חלה עליה בצריכה כבדה של משקאות ממותקים מ- 4% ל-5% ומ- 11%ל- 12% בהתאמה (13). בקרב ילדים תורמי הקלוריות העיקריים, מתוך קבוצת המשקאות הממותקים, היו מיצי הפירות. בעוד שעבור שאר קבוצות הגילאים משקאות תוססים מתוקים היוו את תורמי הקלוריות העיקריים. צריכת אנרגיה ממוצעת מכל המשקאות הממותקים ירדה בין השנים 2000-1999 לבין 2008-2007 בקרב ילדים מ- 147 ל- 129 קק"ל /יום, בקרב מתבגרים מ- 300 ל- 250 קק"ל /יום ובקרב מבוגרים בגילאי 34-20 מ- 374- ל- 295 קק"ל /יום. למרות ירידה בצריכת הקלוריות ממשקאות תוססים וממיצי פירות, בכל קבוצת הגילאים, צריכת הקלוריות ממשקאות ספורט/אנרגיה עלתה, כשהעלייה הגדולה ביותר נצפתה בקרב קבוצת מבוגרים בגילאי 34-20 (מ- 119 ל- 229 קק"ל /יום) וכן בקבוצת המתבגרים והמבוגרים בגילאי 35 ומעלה (מ- 127 ל- 167 קק"ל /יום ומ- 116-147 קק"ל /יום בהתאמה) (13). הערכת צריכת סוכר אשר מוסף למזון בארצות הברית נלקחה מתוך סקר צריכת המזון – Continuing Surveys of Food Intake by Individuals (CSFII). נמצא, כי מהשנים 1991- 1989 עד שנים 1996-1994 צריכה ממוצעת של סוכר המוסף למזון, בגילאי שנתיים ומעלה, עלתה מ- 15.7 כפיות סוכר ליום ל- 20.5 כפיות סוכר (כל כפית סוכר חושבה כמכילה 4 גרם סוכר). בהתאמה, אחוז הקלוריות הממוצע של צריכת מסוכר שמוסף למזון מסך הקלוריות היומיות עלה מ- 13.2% ל- 15.8 בגילאים המדוברים (14). לפיכך, כמות הסוכר ואחוז האנרגיה הנתרם ממנה, עלו בין השנים 1991-1989 ל-1996-1994 עבור כל אוכלוסיות ארצות הברית בכל שכבה סוציו דמוגרפית (15). בסקר הבריאות הקנדי (16)The Canadian Community Health Survey (CCHS) נמצא, כי ילדים בגילאי 5-2 שנים צורכים את כמות המשקאות הממותקים הגדולה ביותר בהשוואה לילדים בגילאי 18-6. בקרב בנים ובנות, צריכת החלב הגבוהה ביותר היתה 850 גרם חלב ליום ו- 722 גרם חלב ליום בהתאמה. צריכת החלב הנמוכה ביותר עמדה על פחות מ- 250 גרם ליום בקרב בנים ופחות מ- 200 גרם חלב ליום עבור בנות. בקרב מתבגרים בגילאי 18-12, צריכת החלב הגבוהה היתה למעלה מ- 1000 גרם חלב ליום. צריכה זו היוותה כמחצית מכלל המשקאות שנצרכו על ידי קבוצת גיל זו. צריכת משקאות קלים הגבוהה ביותר בקרב בנים בגילאי 12-18 היתה למעלה מ- 1000 גרם ליום, וקבוצת גיל זו גם צרכה לפיכך כמות נמוכה יותר של מיצי פירות ומים בהשוואה לבנים מתבגרים ששתו כמות נמוכה של משקאות קלים. בנות מתבגרות בגילאי 19-12 שצרכו את הכמות הגדולה של משקאות בטעמי פירות צרכו כמות נמוכה יותר של משקאות חלב בהשוואה לבנות מתבגרות שצרכו כמות נמוכה יותר של משקאות בטעמי פירות. ילדים בגילאי 5-2 צרכו בין 18%- 34% מהקלוריות היומיות ממשקאות מתוקים. בקרב ילדים שצריכת משקאות החלב היתה הגבוהה ביותר, קיבלו כמות גבוהה של סידן בהשוואה לקבוצות האחרות. ילדים שצרכו בכמות הגבוהה ביותר מיצי פירות ומשקאות בטעמי פירות היו בעלי צריכת ויטמין C הגבוהה ביותר. בקרב ילדים בגילאי 11-6 צריכת הקלוריות ממשקאות מתוקים היתה 13%- 28% מסך הקלוריות היומיות. צריכת הסידן הגבוהה ביותר, נמצאה בקרב המתבגרים שצריכת משקאות החלב שלהם היתה הגבוהה ביותר, וצריכת ויטמין C הגבוהה ביותר, נמצאה בקרב אלו שצרכו מיצי פירות ומשקאות בטעמי פירות בכמות הגדולה ביותר. בקרב מתבגרים בגילאי 18-12, 17%-29% מסך הקלוריות היומיות מקורן ממשקאות מתוקים. צריכת הסידן היומית הממוצעת בקרב מתבגרים בנים עמדה על למעלה מ- 1000 מ"ג /סידן ליום, וצריכת הסידן היתה אף גבוהה מזו בקרב מתבגרים שצריכת משקאות החלב שלהם היתה הגבוהה ביותר. צריכת ויטמין C היתה הגבוהה ביותר בקרב בנים ובנות עם צריכה גדולה של משקאות בטעמי פירות (16). הקשר בין צריכת סוכר למאפיינים סוציו דמוגרפיים גיל ומין בסקרים הלאומים לבריאות ותזונה National Health and Nutrition Examination Survey – NHANES (4) נמצא, כי עבור שני המינים וכל המוצאים, אחוזי הצריכה הגבוהים ביותר של משקאות מתוקים היו בקרב מבוגרים בגילאי 44-20. במהלך השנים 1988-2004 חלה עליה מובהקת בשיעורי הצריכה מ- 68% בשנים 1988-1994 ל- 72% בשנים 1999-2004. בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה, שיעורי הצריכה היו הנמוכים ביותר במהלך השנים המדוברות, אך גם בקרב קבוצת גיל זו חלה עליה מבוהקת לאורך השנים. נתונים שנלקחו מסקר ה- NHANES 2003-2004 ומסקר החתך ה- national health interview survey cancer control supplement (NHIS) מראים, כי צריכת מזונות בעלי תוספת סוכר היתה גבוהה יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים, וכן גבוהה יותר בקרב גילאי 18-39 בהשוואה לקבוצות גיל מבוגרות יותר וצריכת מזונות בתוספת סוכר ירדה עם עליה בגיל (17). כמו כן נמצא בסקר ה- NHIS כי עבור שני המינים, צריכת מזון המכיל סוכר באופן מובהק היתה קשורה בקשר הפוך לרמת השכלה ולרמת הכנסה משפחתית (17). אתניות/מוצא בסקר החתך ה- national health interview survey cancer control supplement (NHIS) (17) נמצא כי, צריכת מזונות בעלי תוספת סוכר היתה הנמוכה ביותר עבור גברים ונשים ממוצא אסייתי (עם ממוצע צריכה של 15.2 כפיות סוכר /יום עבור גברים ו – 10.7 כפיות סוכר /יום עבור נשים), ורמת הצריכה הנמוכה הבאה נמצאה בקרב היספאנים (בממוצע 18.0 כפיות /סוכר ליום לגברים ו- 12.5 כפיות סוכר ליום לנשים). הרמה הבאה של צריכת סוכר בקרב גברים נמצאה אצל אינדיאנים/תושבי אלסקה ואצל לבנים לא היספאנים (עם צריכה ממוצעת של 18.8 כפיות סוכר /יום) ובקרב נשים לבנות לא היספאניות (עם צריכה ממוצעת של 12.6 כפיות /יום). הצריכה הגבוהה ביותר, נמצאה אצל אפרו אמריקאים (צריכה ממוצעת של 19.4 כפיות סוכר /יום) ואצל נשים אפרו אמריקאיות ואינדיאניות /תושבות אלסקה (צריכה ממוצעת של 13.9 כפיות סוכר /יום). ממצאים דומים נמצאו גם בסקר ה- NHANS (בשנים 2004-2003) עבור נשים אך לא עבור גברים (17). בסקרי ה- NHANES בין השנים 1999-2008(13) בדקו את צריכת סוגי המשקאות שמכילים סוכר על פי אתניות. נמצא, כי בקרב אפרו אמריקאיים הצריכה גבוהה ביותר של מיצי פירות היתה בעיקר אצל ילדים, מתבגרים ובמבוגרים בגילאי 34-20 בהשוואה ללבנים. כמו כן, ילדים ומבוגרים ממוצא אפרו אמריקאי צרכו פחות משקאות תוססים ומשקאות ספורט/אנרגיה בהשוואה ללבנים. כאשר בדקו את צרכני המשקאות המתוקים ה"כבדים", בהשוואה לצרכנים הבינוניים, נמצאה צריכה נמוכה יותר של כל המשקאות ושל משקאות תוססים וצריכה גבוהה יותר של מיצי פירות, בקרב ילדים מתבגרים ומבוגרים בגילאי 34-20 ממוצא אפרו אמריקאי, בהשוואה ללבנים. צריכה גבוהה של משקאות ממותקים ושל משקאות תוססים נמצאה גם בקרב מתבגרים, ובמבוגרים בגילאי 20 ומעלה היספאנים, בהשוואה ללבנים (13). בבדיקת כמות הקלוריות הנתרמת ממשקאות מתוקים, נמצא כי אפרו אמריקאים, בהשוואה ללבנים צרכו פחות קלוריות שמקורן במשקאות תוססים (בממוצע צריכה נמוכה ב- 29, 72, 96 קלוריות /יום עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים בגילאי 20-34 בהתאמה), אך צרכו כמות גדולה יותר של מיצי פירות (בממוצע צריכה גבוהה ב- 20 ,33 ,44 קלוריות /יום עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים בגילאי 20-34 בהתאמה). היספאנים צרכו פחות קלוריות מלבנים (בממוצע צריכה נמוכה של 18 ,43 ,140 ,52 קלוריות /יום עבור ילדים, מתבגרים מבוגרים בגילאי 34-20 ומבוגרים בגילאי 34 ומעלה בהתאמה). כמו כן, היספאנים צרכו פחות קלוריות ממשקאות תוססים (בממוצע צריכה נמוכה של 27 ,58 ,160 , 63 קלוריות /יום עבור קבוצות הגיל המוזכרות לעיל בהתאמה) (13). בסקרים הלאומים לבריאות ותזונה National Health and Nutrition Examination Survey – NHANES (4) נמצא, כי שיעור הצריכה של משקאות מתוקים בקרב אפרו אמריקאים היה הגבוה ביותר, ושיעור זה עלה מ 78% בשנים 1988-1994 ל- 82% בשנים 1999-2004. השכלה והכנסה הבדלים בצריכה והקשר לרמת השכלה נמצאו עבור גברים בשני הסקרים (ה- NHANES 2003-2004 וה- national health interview survey cancer control supplement (NHIS)) ואילו עבור נשים, רק בסקר ה- NHIS אך לא ב- NHANES; רמת השכלה גבוהה היתה קשורה בצריכה נמוכה יותר של מזון המכיל סוכר (17). עבור שני המינים בשני הסקרים הללו, רמת הכנסה משפחתית היתה קשורה בקשר הפוך לצריכה של מזון המכיל סוכר, כאשר רמת השכלה נמוכה היתה מקושרת לצריכה גבוהה של מזונות אלו . לא נמצאה אינטראקציה בין רמת השכלה לעדתיות/אתניות בשני הסקרים (17). בסקרי ה- NHANES בין השנים 1999-2008 (13) רמת השכלה נמוכה, בהשוואה לרמת השכלה גבוהה, היתה קשורה בצריכה גבוהה של משקאות תוססים, כאשר הצריכה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב הגילאים 34-20. רמות הכנסה נמוכה ובינונית, היו קשורות גם הן בצריכה גבוהה של משקאות תוססים. מאידך, רמת הכנסה נמוכה היתה קשורה בצריכה נמוכה של משקאות ספורט /אנרגיה בקרב ילידם ומתבגרים. בקרב צרכי המשקאות המתוקים ה"כבדים", בהשוואה לצרכנים המתונים, צריכה גבוהה יותר היתה קשורה ברמת השכלה נמוכה, בקרב מתבגרים ומבוגרים בגילאי 20 ומעלה, בעיקר צריכה של משקאות תוססים, בהשוואה לרמת השכלה גבוהה. גם רמת הכנסה נמוכה, היתה קשורה בצריכה גבוהה של משקאות מתוקים, בעיקר של משקאות תוססים ומיצי פירות, בקרב ילדים ומבוגרים בגילאי 20 ומעלה. עבור מתבגרים להורים בעלי רמת השכלה נמוכה, צריכת הקלוריות ממשקאות מתוקים היתה גבוהה ב- 27 קלוריות /יום וצריכת הקלוריות ממשקאות תוססים היתה גבוהה ב- 21 קלוריות /יום, בהשוואה למתבגרים עם הורים בעלי רמת השכלה גבוהה (13). צריכת הקלוריות ממשקאות מתוקים, בקרב מבוגרים בגילאי 34-20 וגילאי 35 ומעלה, בעלי רמת השכלה נמוכה היתה גבוהה ב- 59 קלוריות /יום וב- 38 קלוריות ליום בהתאמה, וממשקאות תוססים צריכת הקלוריות היתה גבוהה ב- 49 קלוריות ליום וב- 26 קלוריות ליום בהתאמה, בהשוואה לרמת השכלה גבוהה (13). גם ילדים להורים בעלי השכלה נמוכה, צרכו יותר קלוריות בממוצע ( 23 קלוריות ליום) ממשקאות מתוקים וממיצי פירות (27 קלוריות /יום) בהשוואה לילדים להורים בעלי השכלה גבוהה. מבוגרים בגילאי 20-34 ו-35 ומעלה בעלי הכנסה נמוכה צרכו יותר משקאות מתוקים (צריכת אנרגיה ממוצעת גבוהה ב- 78 קלוריות /יום וב- 38 קלוריות ליום בהתאמה, וכן יותר משקאות תוססים (62 קלוריות /יום ו- 39 קלוריות ליום בהתאמה) ויותר מיצי פירות ( 63 קלוריות /יום ו- 26 קלויות /יום בהתאמה) בהשוואה לבעלי הכנסה גבוהה (13). השלכות של צריכת סוכרים על מדדי בריאות השמנה בגלל העליה הדרמטית בצריכת סוכר המוסף למזון, ישנה דאגה גדולה בנוגע לתפקידו בהתפתחות מחלות (2). למגפת ההשמנה מתייחסים כיום לתופעה פנדמית (18). עלות הטיפול בהפרעות הקשורות בהשמנה עולה על אלו הקשורות בעישון ובצריכת אלכוהול (19). סקרים על צריכת מזון בארצות הברית מראים, כי האמריקאים הגדילו את צריכת הקלוריות שלהם במהלך שני העשורים האחרונים. מרבית העליה בכמות הקלוריות מקורה בצריכה של פחמימות בעיקר ממשקאות קלים (3,20,21). צריכת קלוריות גבוהה, קשורה בקשר חיובי בצריכת משקאות לא דיאטתיים בארצות הברית, בקרב ילדים ומתבגרים (22). בהתאמה, ילדים הסובלים מעודף משקל, צורכים כמות גדולה יותר של משקאות מתוקים מילדים במשקל תקין (23). ה- dietary guidelines advisory committee (DGAC) הסיקה, כי ישנו קשר בין צריכת סוכר ומדד מסת הגוף (BMI), אולם קשר זה לא נמצא באופן עקבי במחקרים. ישנו קושי בקביעת קשר שכזה, בעיקר במחקרים המתבססים על דיווח עצמי של צריכת מזון, כיון שאנשים נוטים לתת-דיווח כאשר מדובר בקלוריות ובמזונות עשירים בסוכר (15 ,24). עקב כך בשל תת-דיווח של מזונות עשירים בסוכר בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל והשמנה, הקשר בין השניים כפי הנראה ממוסך. צריכה בלתי מספקת של רכיבי תזונה חיוניים דאגה נוספת היא האם צריכת מוגברת של מזונות עשירים בסוכר משפיעה על ההמלצות התזונתיות של דיאטה מאוזנת. Bowman (25) בדק נתונים בסקר ה- CSFII (Continuing Survey of Food Intake by Individuals ) בין השנים 1994- 1996 ומצא, כי נבדקים שצרכו 8% או יותר מהקלוריות ממזונות המכילים סוכר, היו בעלי צריכה נמוכה של רכיבי תזונה אחרים בעיקר ויטמין A, C, B12 חומצה פולית, סידן, זרחן, מגנזיום, וברזל. במחקר אחר (26) שנערך בקרב ילדים ומתבגרים נמצא, כי קיים קשר חיובי בין צריכת מזונות עשירים בסוכר לצריכת דגנים, בשר, וצריכה התואמת את ה- RDA של פולאט, ויטמין C וסידן. אולם נמצאה בקשר הפוך עם צריכת פירות וירקות ומוצרי חלב. מחקרים חדשים בתחום מצביעים על כך, שלצריכת מזונות העשירים בסוכר יש השפעה מדללת של רכיבי תזונה מסוימים (25,26). השפעה זו על רכיבי התזונה היא מורכבת: מזונות ומשקאות המכילים סוכר שדלים ברכיבי תזונה נוספים, בעלי השפעה שלילית על איכות התזונה. לעומת זאת, מזונות ומשקאות המכילים סוכר שמכילים רכיבי תזונה נוספים בעלי השפעה חיובית על איכות התזונה. המלצות לצריכת סוכרים בשנת 2000 המליץ ארגון הלב האמריקאי ADA (American Heart Association), לאחר פירסום פירמידת המזון לאוכלוסיית ארצות הברית, להימנע מצריכה עודפת של מזונות עשירים בסוכר וכן המליץ להמיר סוכר בפחמימות מורכבות. בשנת 2002 ה- ADA (American Diabetes Association) יצא בהצהרה לאנשי מקצוע בנוגע לצריכת מזונות עשירים בסוכר ולקשר שלהם לעליה בסיכון לתחלואה לבבית. ההצהרה קבעה שמחקרים אחרונים מצאו, כי צריכת סוכר עקבית גורמת לירידת ברמות כולסטרול מסוג HDL ולעליה ברמות הטריגליצרידים בדם, ותורמת לעליה במשקל ולהשפעה שלילית על צריכת רכיבי תזונה אחרים (27). ה- DRI עבור מאקרונוטריאנטים נקבע בשנת 2002. הדו"ח כלל המלצות לצריכת פחמימות, כולל סוכר ומזון המכיל סוכר (28). ההמלצה של מומחים (1) היא לא לצרוך יותר מ- 25% מסך הקלוריות היומית מסוכר, בגלל חשש מצריכה לא מספקת של רכיבי תזונה אחרים. לסיכום בשנים האחרונות חלה עליה בצריכת מזונות המכילים סוכר (בעיקר משקאות מתוקים) בקרב אוכלוסיות ארצות הברית כמו גם אוכלוסיות נוספות. החל משנת 1980 צריכת סוכר נכללת בהמלצות התזונתיות של האמריקאים. אולם כיום, כפי הנראה יש לבחון המלצה זו באופן מחודש. כיום ישנן עדויות על ההשפעה השלילית של צריכה עודפת של סוכר על הבריאות, ולאור כך ההמלצה כיום היא להגביל את צריכת הסוכר ממזונות אלו לעד 25% מסך הקלוריות היומיות. לידים 1. נתונים מסקר מב"ת צעיר מראים, כי הצריכה הממוצעת היומית של משקאות קלים בקרב בנים היא 2.5 כוסות ובקרב בנות היא 1.9 כוסות. בקרב תלמידים יהודיים היא 2.1 כוסות ובקרב תלמידים ערביים 2.4 כוסות. בכל קבוצת גיל, הצריכה היומית הממוצעת, היתה גבוהה יותר בקרב המעמד הסוציו אקונומי הנמוך בהשוואה למעמד סוציו אקונומי גבוה. 2. 75% מהמזון והמשקאות בארצות הברית מכילים תוספת סוכר, כך שהצריכה הממוצעת היומית של ילדים בני שנתיים ויותר עומדת על 375 קלוריות שמקורן בסוכר פשוט 3. ישנן עדויות על ההשפעה השלילית של צריכה עודפת של סוכר על הבריאות, ולאור כך ההמלצה כיום היא להגביל את צריכת הסוכר ממזונות אלו לעד 25% מסך הקלוריות היומיות.